מקפידה על ממוגרפיה? בגיל המעבר כדאי לחשוב גם על הלב שלך

מה משתנה סביב גיל המעבר, אילו גורמי סיכון כדאי להכיר ואילו בדיקות יכולות לעזור לשמור על בריאות הלב לשנים הבאות.

נכתב על ידי: ד״ר בת ציון שחר, מומחית במיילדות וגינקולוגיה ומומחית גיל המעבר (MSCP)

עודכן: אוגוסט 2026

ממוגרפיה, בדיקות גינקולוגיות ובדיקות דם תקופתיות הן חלק מהשגרה של נשים רבות סביב גיל 50. אבל דווקא בשנים האלה כדאי להפנות תשומת לב גם לבריאות הלב.

מחלות לב וכלי דם הן גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה בנשים. גיל המעבר אינו הסיבה היחידה לכך שהסיכון עולה עם השנים, אבל בתקופה הזו יכולים להתרחש שינויים בלחץ הדם, ברמות הכולסטרול והסוכר, במשקל ובפיזור השומן בגוף.

ה-American Heart Association מתייחס לשנים סביב גיל המעבר כתקופה חשובה לבריאות הלב ולהערכת גורמי הסיכון. לכן, אם פנית לרופאה בגלל גלי חום, הפרעות שינה או כדי לשקול טיפול הורמונלי, זו הזדמנות טובה לבדוק גם את לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר ולהסתכל על בריאות הלב כחלק מהתמונה הכוללת.

היו לך סיבוכים בהיריון? זה חשוב גם לבריאות הלב

אם היה לך יתר לחץ דם, רעלת היריון או סוכרת היריון, את עלולה להיות בסיכון גבוה יותר לפתח בהמשך יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. אבל ההריונות הם לא הדבר היחיד מהעבר שיכול להיות רלוונטי היום. שחלות פוליציסטיות (PCOS) קשורות אף הן לסיכון מוגבר לפתח עם השנים סוכרת, יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם.

ויש משמעות גם לגיל שבו נכנסת לגיל המעבר: מנופאוזה לפני גיל 45, ובמיוחד לפני גיל 40, קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. לכן כשאנחנו מסתכלות על בריאות הלב סביב גיל המעבר, חשוב להסתכל לא רק על הבדיקות של היום, אלא גם על מה שקרה לאורך השנים.

מה אפשר לעשות היום כדי לשמור על בריאות הלב?

ה-American Heart Association הגדיר שמונה מרכיבים מרכזיים לבריאות הלב, שנקראים Life’s Essential 8: תזונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, שינה, משקל, שומני הדם, סוכר ולחץ דם.

סביב גיל המעבר כמה מהם יכולים להשתנות במקביל. גלי חום והזעות לילה עלולים לפגוע בשינה, ועייפות יכולה להקשות על שמירה על פעילות גופנית קבועה. אצל חלק מהנשים נראה שינוי במשקל ובהרכב הגוף, עם נטייה להצטברות שומן באזור הבטן, ובמקביל יכולים להופיע שינויים בלחץ הדם, בסוכר ובשומני הדם. סטרס ושינויים במצב הרוח יכולים להשפיע על השינה, הפעילות והרגלי האכילה.

לכן כדאי להסתכל על התמונה כולה: מה השתנה אצלך בשנים האחרונות, אילו גורמי סיכון קיימים ועל מה אפשר להשפיע.

כולסטרול בגיל המעבר: מה חשוב לדעת?

בבדיקות הדם השגרתיות אנחנו בודקות בדרך כלל פרופיל שומנים, שכולל כולסטרול כללי, LDL, HDL וטריגליצרידים.

ה-LDL מוכר כ״כולסטרול הרע״, משום שרמות גבוהות שלו קשורות להצטברות כולסטרול בדופן העורקים ולהתפתחות טרשת. HDL מכונה לעיתים ״הכולסטרול הטוב״, אם כי היום אנחנו יודעות שהתמונה מורכבת יותר ולא מספיק להסתכל על ערך ה-HDL לבדו.

סביב גיל המעבר יכולה להיות עלייה ב-LDL ושינויים נוספים בפרופיל השומנים. לכן חשוב להסתכל על הערכים השונים כחלק מהתמונה הכוללת ויחד עם שאר גורמי הסיכון.

 ויש עוד בדיקה שכדאי לך להכיר: Lp(a)

בדיקה נוספת שמקבלת בשנים האחרונות מקום משמעותי יותר היא Lipoprotein(a), או Lp(a).

מעבר למידע שאנחנו מקבלות מרמת ה-LDL. רמת הLP (a) נקבעת בעיקר באופן גנטי. רמה גבוהה שלו קשורה לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, ולכן הבדיקה מוסיפה לנו מידע חשוב על הסיכון לפתח מחלה לבבית בעתיד.

בניגוד ל-LDL, שרמתו יכולה להשתנות ושניתן להשפיע עליה באמצעות אורח חיים ותרופות, רמת Lp(a) נשארת בדרך כלל יציבה יחסית. ההנחיות העדכניות של ה-American Heart Association וה-American College of Cardiology ממליצות למדוד אותה לפחות פעם אחת במהלך החיים הבוגרים.

אם נמצא אצלך Lp(a) גבוה, זה לא אומר שיש לך מחלת לב. הוא נותן לנו עוד מידע על הסיכון האישי שלך, וכאשר הוא גבוה יש חשיבות רבה יותר לטיפול בגורמי הסיכון שעליהם ניתן להשפיע, ובעיקר ב-LDL, בלחץ הדם, בסוכר ובעישון.

ומה לגבי גלי חום?

בשנים האחרונות נבדק גם הקשר בין גלי חום והזעות לילה לבין בריאות הלב. מחקרים מצאו קשר בין דפוסים מסוימים של גלי חום לבין סיכון גבוה יותר למחלה לבבית.

זה לא אומר שגלי חום גורמים למחלת לב, וגם לא שאם את סובלת מהם יש לך בעיה בלב. הופעת תסמיני גיל המעבר היא פשוט עוד הזדמנות להסתכל גם על לחץ הדם, הכולסטרול, הסוכר וגורמי סיכון נוספים.

מתי כדאי לבדוק אם כבר קיימת טרשת עורקים?

כאשר קיימים כמה גורמי סיכון למחלות לב, כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, עישון או היסטוריה משפחתית משמעותית, לפעמים חשוב לדעת האם כבר קיימים סימנים של טרשת בכלי הדם. המידע הזה יכול לעזור להבין טוב יותר את רמת הסיכון ולהחליט כיצד נכון לטפל בגורמי הסיכון הקיימים.

באולטרסאונד של עורקי הצוואר ניתן לזהות רובד טרשתי (carotid plaque). זו בדיקת אולטרסאונד ללא קרינה. כאשר נמצא רובד כזה, יש עדות לכך שכבר קיים תהליך טרשתי, והמידע יכול להשפיע על המשך המעקב והטיפול.

אפשרות נוספת היא CAC – Coronary Artery Calcium, בדיקת CT קצרה שבודקת הסתיידות בעורקים הכליליים של הלב. לבדיקה הזו יש בסיס מחקרי רחב להערכת הסיכון למחלת לב כלילית במקרים המתאימים.

לא כל אישה בגיל המעבר צריכה לבצע את הבדיקות האלה. ההחלטה אם יש בהן צורך תלויה בגורמי הסיכון האישיים ובעיקר בשאלה האם התוצאה יכולה להשפיע על המשך הטיפול.

לא כל אישה בגיל המעבר צריכה לבצע את הבדיקות האלה. ההחלטה אם יש בהן צורך תלויה בגורמי הסיכון האישיים ובעיקר בשאלה האם התוצאה יכולה להשפיע על המשך הטיפול.

ומה לגבי טיפול הורמונלי?

טיפול הורמונלי הוא טיפול יעיל בתסמיני גיל המעבר אצל נשים מתאימות, אבל לא מתחילים אותו במטרה למנוע מחלות לב.

אם את שוקלת להתחיל טיפול הורמונלי, בריאות הלב היא חלק מההערכה. כדאי להכיר את לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר ולהתייחס לגורמי סיכון נוספים אם קיימים.

גם אם אובחנת עם יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת, זה לא אומר בהכרח שטיפול הורמונלי אינו מתאים לך. חשוב שגורמי הסיכון יהיו מטופלים ומאוזנים ולהסתכל על התמונה הלבבית הכוללת. אצל נשים מתאימות, גם בנוכחות יתר לחץ דם או סוכרת מאוזנים, ניתן לשקול טיפול הורמונלי ולהתאים את סוג הטיפול, המינון ודרך המתן.

כאשר קיימים כמה גורמי סיכון או שהתמונה אינה ברורה, שיתוף פעולה בין רופאת גיל המעבר לקרדיולוגית יכול לעזור בהערכת הסיכון ובבחירת הטיפול המתאים.

בין אם פנית בגלל גלי חום, הפרעות שינה או כדי לשקול טיפול הורמונלי, גיל המעבר הוא זמן טוב לחשוב גם על בריאות הלב. לא כל אישה צריכה את אותן בדיקות או את אותו טיפול. המטרה היא להכיר את גורמי הסיכון שלך ולדעת במה כדאי לטפל כבר היום.

References

1. El Khoudary SR, et al. Menopause Transition and Cardiovascular Disease Risk: Implications for Timing of Early Prevention. Circulation. 2020.

2. American Heart Association. Life’s Essential 8: Updating and Enhancing the American Heart Association’s Construct of Cardiovascular Health. Circulation. 2022.

3. American College of Cardiology/American Heart Association. 2026 Guideline on the Management of Dyslipidemia. 2026.

4. Parikh NI, et al. Adverse Pregnancy Outcomes and Cardiovascular Disease Risk: Unique Opportunities for Cardiovascular Disease Prevention in Women. Circulation. 2021.

5. American College of Cardiology/American Heart Association. 2026 Guideline on the Management of Dyslipidemia: Reproductive Risk Markers and Cardiovascular Risk Assessment. 2026.