טיפול הורמונלי בגיל המעבר וסרטן השד: האם החשש מוצדק?

השאלה שאני נשאלת אולי הכי הרבה במרפאה היא: האם טיפול הורמונלי בגיל המעבר מעלה את הסיכון לסרטן השד?

התשובה היא: תלוי באיזה טיפול. וגם כאשר קיימת עלייה בסיכון, ברוב המקרים מדובר בעלייה קטנה והסיכון הכולל נותר נמוך.

במשך שנים נוצר הרושם שטיפול הורמונלי וסרטן השד כמעט הולכים יד ביד. אלא שהמחקרים שנצברו מאז מציירים תמונה מורכבת יותר, ובעיקר הרבה פחות מפחידה. היום אנחנו יודעים שיש משמעות לסוג הטיפול, למשך השימוש וגם לסוג הפרוגסטרון שניתן לצד האסטרוגן.

אז מה באמת ידוע היום, ואיך אפשר להבין את הסיכון בצורה נכונה?

אז מה באמת הסיכון?

מחקרים גדולים מראים שבטיפול משולב, כלומר אסטרוגן יחד עם פרוגסטרון, קיימת עלייה מסוימת בסיכון לסרטן השד, שהופכת משמעותית יותר ככל שמשך השימוש מתארך.

לעומת זאת, במחקר גדול שעקב לאורך שנים אחר נשים בגיל המעבר, אצל נשים שעברו כריתת רחם וקיבלו אסטרוגן בלבד, לא נצפתה עלייה בסיכון לסרטן השד. במעקב ארוך הטווח אף נצפתה ירידה בשכיחות ובתמותה מסרטן השד.

חשוב להדגיש שאסטרוגן בלבד מתאים בדרך כלל לנשים שעברו כריתת רחם. אצל אישה עם רחם, מתן אסטרוגן ללא פרוגסטרון שמגן על רירית הרחם עלול לגרום לעיבוי הרירית ולהעלות את הסיכון לסרטן רירית הרחם. זו הסיבה שנשים עם רחם זקוקות בדרך כלל גם לפרוגסטרון כחלק מהטיפול.

הסיכון לסרטן השד מושפע כמובן מגורמים רבים נוספים, בהם גיל, משקל, צריכת אלכוהול, היסטוריה משפחתית וגנטיקה. לכן נכון להסתכל על הטיפול כחלק מתמונת הסיכון הכוללת של כל אישה.

האם יש משמעות לסוג הפרוגסטרון?

כנראה שכן.

בשנים האחרונות מצטברים מחקרים שמצביעים על כך שלא כל סוגי הפרוגסטרון שניתנים כחלק מטיפול הורמונלי משפיעים באותה צורה על הסיכון לסרטן השד.

מחקר גדול שפורסם בשנת 2025 ועקב אחר יותר מ-350 אלף נשים מצא הבדלים בין סוגי הטיפול. Dydrogesterone (דופסטון) נקשר לעלייה קטנה יותר בסיכון לסרטן השד בהשוואה לחלק מהתרופות האחרות.

גם לגבי Micronised Progesterone (אוטרוגסטן) יש מחקרים שמצביעים על כך שהעלייה בסיכון עשויה להיות קטנה יותר בהשוואה לחלק מסוגי הפרוגסטרון האחרים.

חשוב לזכור שהמידע הזה מבוסס בעיקר על מחקרים תצפיתיים, ולכן עדיין אי אפשר לקבוע בוודאות שסוג אחד בטוח יותר מאחר. אבל הנתונים נותנים לנו עוד מידע שיכול לעזור להתאים את הטיפול לכל אישה באופן אישי.

האם צריך להפסיק טיפול אחרי חמש שנים?

לא בהכרח.

בטיפול משולב הסיכון לסרטן השד עולה עם משך השימוש, אבל אין כיום כלל שקובע שצריך להפסיק טיפול הורמונלי באופן אוטומטי אחרי חמש שנים או בגיל מסוים.

ההחלטה על המשך הטיפול צריכה להביא בחשבון את התסמינים, איכות החיים, גיל האישה, בריאות העצם וגורמי הסיכון האישיים שלה.

המטרה אינה לקבוע מראש תאריך תפוגה לטיפול, אלא לחזור ולבדוק מדי פעם האם הוא עדיין מתאים.

ומה השתנה לאחרונה בעמדת ה-FDA?

בשנת 2025 חל שינוי משמעותי בגישה של ה-FDA לטיפול הורמונלי בגיל המעבר.

במשך יותר מעשרים שנה הופיעה על טיפולים הורמונליים אזהרה בולטת וחמורה בנוגע לסרטן השד, מחלות לב ודמנציה. האזהרה השפיעה מאוד על החשש הציבורי מטיפול הורמונלי.

לאחר בחינה מחודשת של המידע שהצטבר לאורך השנים, החליט ה-FDA שהאזהרה הגורפת הזו כבר אינה משקפת בצורה נכונה את הידע הקיים היום.

בפברואר 2026 אישר ה-FDA את הסרת ההתייחסות לסרטן השד, מחלות לב ודמנציה מהאזהרה הבולטת ביותר בשישה תכשירים ראשונים לטיפול הורמונלי.

חשוב להדגיש שהשינוי אינו אומר שהמידע על הסיכונים נעלם. בתכשירים הסיסטמיים המידע על סרטן השד ומחלות לב עדיין מופיע בעלונים, אבל באופן שמאפשר להציג בצורה מדויקת ומאוזנת יותר את התועלת מול הסיכון.

זה גם לא אומר שטיפול הורמונלי נטול סיכונים. המשמעות היא שכיום אנחנו מבינים טוב יותר שהסיכון תלוי בגיל האישה, במועד שבו מתחילים את הטיפול, בסוג הטיפול ובגורמי הסיכון האישיים שלה.

ומה לגבי היסטוריה משפחתית או נשאות BRCA?

היסטוריה משפחתית של סרטן השד אינה בהכרח סיבה להימנע מטיפול הורמונלי.

גם אצל נשאיות BRCA התמונה מורכבת יותר מכפי שנהוג לחשוב. נתונים מהשנים האחרונות תומכים באפשרות לשקול טיפול הורמונלי באופן פרטני אצל חלק מהנשאיות, במיוחד לאחר כריתת שחלות מניעתית.

בנשים עם סיכון גנטי מוגבר חשוב לבצע הערכה אישית ולהביא בחשבון את סוג המוטציה, הגיל, ניתוחים מניעתיים שבוצעו וגורמי סיכון נוספים.

ומה אם כבר היה סרטן שד?

כאן נדרשת גישה אחרת.

טיפול הורמונלי סיסטמי אינו בדרך כלל הבחירה הראשונה אצל נשים לאחר סרטן שד, במיוחד כאשר מדובר בגידול רגיש להורמונים.

נשים שמקבלות טיפול אנדוקריני לאחר סרטן השד עלולות לסבול מגלי חום והזעות לילה משמעותיים. בשנים האחרונות נכנסה לתחום משפחה חדשה של תרופות שפותחה במיוחד לטיפול בגלי חום ופועלת ללא אסטרוגן וללא פרוגסטרון.

דור חדש של טיפולים לא הורמונליים לגלי חום

גלי החום בגיל המעבר קשורים לשינויים במערכת ויסות החום במוח בעקבות הירידה באסטרוגן. התרופות החדשות פועלות ישירות על המסלול העצבי שמעורב ביצירת גלי החום, באמצעות קולטנים ממשפחת הנוירוקינינים.

וֵאוֹזָה (Fezolinetant)

וֵאוֹזָה היא תרופה לא הורמונלית שחוסמת את הקולטן NK3 ומיועדת לטיפול בגלי חום בינוניים עד קשים. היא זמינה בישראל ומהווה אפשרות לנשים שאינן יכולות או אינן מעוניינות לקבל טיפול הורמונלי.

הטיפול דורש בדיקות דם לתפקודי כבד לפני תחילתו ומעקב במהלך הטיפול, בעקבות מקרים נדירים של פגיעה משמעותית בכבד.

Lynkuet (Elinzanetant)

תרופה חדשה נוספת היא Elinzanetant, שפועלת על שני קולטנים, NK1 ו-NK3.

מחקרי OASIS הראו ירידה משמעותית בגלי החום וגם שיפור בשינה. חשוב במיוחד שמחקר OASIS 4 בדק את הטיפול בנשים עם סרטן שד שסבלו מגלי חום בעקבות טיפול אנדוקריני.

התרופה כבר אושרה בארצות הברית ובאירופה, ואמורה להיות משווקת בקרוב גם בישראל. האישור האירופי ניתן בנובמבר 2025.

עבור נשים לאחר סרטן השד מדובר בהתפתחות חשובה, משום שהיא מאפשרת לטפל ישירות בגלי החום ללא מתן אסטרוגן. גם טיפול לא הורמונלי צריך כמובן להיות מותאם לטיפול האונקולוגי ולמצבה הרפואי של כל אישה.

השורה התחתונה

המשפט "טיפול הורמונלי גורם לסרטן השד" פשוט לא מתאר נכון את מה שאנחנו יודעים היום.

יש הבדל בין אסטרוגן בלבד לבין טיפול משולב, יש משמעות למשך הטיפול וכנראה גם לסוג הפרוגסטרון. וגם כאשר קיימת עלייה בסיכון לסרטן השד, ברוב המקרים מדובר בעלייה קטנה והסיכון הכולל נותר נמוך.

במקביל, יש היום אפשרויות חדשות גם לנשים שאינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי.

המטרה אינה לשכנע אישה לקחת הורמונים או להימנע מהם. המטרה היא להבין מה מפריע לה, להכיר את הסיכון האישי שלה ולבחור מתוך האפשרויות הקיימות את הטיפול שמתאים לה. בעיניי, זו המשמעות של טיפול נכון בגיל המעבר.

למידע נוסף על תסמיני גיל המעבר ואפשרויות הטיפול, ניתן לקרוא בעמוד גיל המעבר ופרימנופאזה.

מקורות

1. The Menopause Society. Hormone Therapy Position Statement, 2022.

2. Women's Health Initiative. Long term follow up of menopausal hormone therapy and breast cancer outcomes.

3. Siitonen H, et al. Update of the impact of menopausal hormone therapy on breast cancer risk. European Journal of Cancer, 2025.

4. British Menopause Society. Guidance on HRT and breast cancer.

5. U.S. Food and Drug Administration. Menopausal hormone therapy labeling updates, 2025 and 2026.

6. The Menopause Society. Nonhormone Therapy Position Statement, 2023.

7. SKYLIGHT clinical trials, Fezolinetant.

8. OASIS clinical trials, Elinzanetant.

המידע במאמר נועד להעשרה ולמידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.